הלנת שכר – מדריך לעובד

אנו שומעים לעיתים בתקשורת על מקרים של הלנת שכר מצד מעסיקים במשק כלפי עובדיהם ובנוסף זו תופעה שקיימת עבור עובדים ספציפיים במקרים מסוימים. הלנת שכר היא מצב שבו המעסיק לא משלם לעובד את כל השכר המגיע לו במועד הקבוע, כאשר הנושא מעוגן בחקיקה תחת חוג הגנת השכר. מצב זה של עיכוב בהעברת המשכורת יכול להיות מסיבות של קושי כלכלי אמיתי, עיכוב טכני בלבד, התנהגות לא תקינה של המעסיק וכן הלאה, אם העניין נפתר מעצמו תוך ימים ספורים לרוב לא מדובר על הלנת שכר משמעותית אך במקרים בהם מדובר הם על סכומים גדולים והן על עיכובים משמעותיים בהעברת התשלום, כבר ניתן ורצוי לערב את הרשויות ולהפעיל את החוק.

ההגדרה הבסיסית של הלנת שכר

החוק הישראלי קובע כי עובדים בשכר חודשי (כל מי שמקבל משכורת חודשית) יקבלו את משכורתם בסוף החודש, כאשר כל תשלום שהועבר על התשיעי לחודש העוקב נחשב תקני וכל איחור ממועד זה נחשב לשכר מולן שלא הועבר בזמן. הלנת שכר יכולה להתבצע על כל השכר של העובד או על חלקו, לגבי עובד אחד או לגבי קבוצה גדולה של עובדים. חוק הודעה לעובד מגדיר את מועד התשלום של המעביד. שכר שיכול להיות מוגדר מולן הוא רק המשכורת עצמה ולא החזרי הוצאות ותשלומים מיוחדים למיניהם. חשוב להבין כי החוק בפועל מגדיר הלנת שכר מבחינת הטלות עונשים ומגבלות על המעסיק רק אם השכר עוכב במשך מעל 10 ימים.

באופן עקרוני מבחינה משפטית, הלנת שכר מוגדרת עבירה אזרחית ולא פלילית – כך שבית המשפט המוסמך לדון בנושא הוא בית הדין לעבודה והעונשים הם בדמות פיצוי כספי של המעסיק ולא עונשי מאסר בפועל או על תנאי.

תקופת התיישנות של שנה על קבלת הפיצויים

נקודה נוספת שיש להבין לגבי הלנת שכר היא שקיימת תקופת התיישנות מבחינת הגשת תביעות לבית הדין לעבודה לגבי מקרים. תקופת ההתיישנות על הזכות לקבלת פיצויי הלנת שכר עומדת על שנה אחת מהים שבו השכר נחשב מולן או בתוך 60 יום מיום קבלת השכר הרלבנטי לקבלת הפיצוי – המוקדם מביניהם. כאשר לבית המשפט יש אפשרות להאריך את תקופת 60 הימים ל-90 יום. אך אם מדובר על עובד שמבצע הלנת שכר באופן שיטתי, שלוש פעמים לפחות במשך 12 חודשים בטווח של 3 שנים רצופות לאחר קבלת התשלום שאליו מקושר הפיצוי, תקופת ההתיישנות מתארכת לכל שלוש השנים.

כיצד מחשבים פיצויי הלנת שכר

מעבר לעובדה שהעובד זכאי כמובן לקבלת מלוא השכר המגיע לו בהקדם ועל פי הוראות כל דין, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר הוא זכאי גם לקבלת פיצויי הלנת שכר מטעם המעסיק. על מנת לקבל את הפיצויים צריך לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה, אם הערכאה המשפטית מוצאת את טענות העובד/העובדים מוצדקות אז המעסיק מחויב לשלם את מלוא השכר המולן בתוספת 5% מהשכר ועוד תוספת של 10% מהשכר לכל שבוע של עיכוב בקבלת השכר החל מהשמיני לחודש.

כמו כן, מעסיק יהיה חייב לשלם בנוסף לשכר עצמו ולפיצויים גם את הפרשי ההצמדה על הזמן בין המועד המקורי של קבלת השכר (הראשון לחודש העוקב) למועד התשלום בפועל ותוספת של 20% בנוסף על כל חודש שבו השכר הולן ולא הועבר לעובד. יש לציין כי ישנם מקרים שבהם רשאי בית הדין לעבודה להפחית שיעור פיצויי הלנת שכר או לבטל את תשלום הפיצויים כליל.

מחשבון הלנת שכר

דרך פשוטה לחשב את הפיצויים המגיעים לעובד מפאת מקרה של הלנת שכר מטעם המעסיק היא להיעזר בכלי מחשבון הלנת שכר. מדובר על מחשבון ממוחשב פשוט למדי שבוחן את מועד התשלום המקורי המיועד, הזמן בו עורכים את החישוב והסכום שלא הועבר לעובד ומספק על בסיס הנתונים סכום לפיצויים שאמור להתקבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>