אשפוז פסיכיאטרי במהלך הלימודים

אשפוז פסיכיאטרי נעשה בעקבות מחלה או הפרעה, שפוגעות ביכולת התפקוד של האדם ולעיתים מביאות לכך שהוא לא יכול לשהות בסביבה ה"טבעית" שלו. ניתן למצוא צורות שונות של אשפוזים פסיכיאטריים, כאשר יש שתי חלוקות עיקריות: הראשונה היא בין אשפוז יום לאשפוז מלא, והשנייה – בין אשפוז מרצון לאשפוז כפוי.

המאמר הנוכחי בא לבחון את ההשפעה שבוודאי קיימת לסוגיית האשפוז הפסיכיאטרי על סטודנטים הזקוקים לאשפוז מהסוג הזה במהלך תקופת הלימודים, ומראה שמדובר בתחום מורכב ולא חד משמעי.

האשפוז כן קובע

עוד לפני שמתייחסים למדיניות של מוסדות הלימודים ביחס לשאלת האשפוז הפסיכיאטרי, חשוב לשים לב שמדובר בתחום רחב. ניתן להתאשפז כיום בישראל לתקופות זמן שאינן קבועות, כאמור, אבל גם במסגרות שונות. ברור שדינו של אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי יהיה שונה במהות שלו מאשפוז במרכז קהילתי. על אותו עיקרון יש אבחנה בין אשפוז מלא (במקרים חמורים יחסית) לבין אשפוז יום בלבד, או אפילו שחרור מלא מהמוסד המאשפז בתלות של פגישות חד או דו שבועיות לצרכי מעקב.

כלל האצבע כאן הוא שככל שהאשפוז הוא מאסיבי יותר, כך ההשפעה האפשרית שלו על הלימודים של הסטודנט צפויה להיות גבוהה יותר.

יש מקרים בהם לא צפויה פגיעה בלימודים, ולעומתם אחרים בהם עצם המשך הלימודים מוטל בספק – לפחות עד שהבעיות שהביאו מראש לאשפוז הפסיכיאטרי ייפתרו להן.

שאלת השאלות: האם מוסד הלימודים מתחשב?

אי אפשר לדבר על אשפוז פסיכיאטרי כעל מקשה אחת, וגם לא על המדיניות של מוסדות הלימוד בישראל: ברור לכן שהמאפיינים הספציפיים של כל מקרה הם שמשחקים תפקיד. באשפוז קצר, של מספר ימים או שבועות, ייתכן מאד שלא תהיה פגיעה משמעותית בלימודים. ניתן במקרים אלה לנסות לפנות למוסד הלימודים, לקבל אישור להיעדרות (קריטי בקורסים בהם יש חובת נוכחות) או אפילו סיוע בהשלמת החומר.

אם האשפוז הנקודתי נעשה בתקופת מבחנים, חלק מהמוסדות מעמידים עבור הסטודנטים את האפשרות לבקש מבחן במועד מיוחד. יכול מאד להיות שהבקשה תאושר בסופו של יום.

במקרים חמורים יחסית, דוגמת אשפוז ארוך טווח, ברור שהתמונה הופכת למורכבת פי מכה. במקרה הזה סביר להניח שהסטודנט לא יוכל להמשיך בלימודים כל עוד הוא ממשיך להיות מאושפז, אבל עדיין קיימת אפשרות ליצור קשר עם המוסד ולבקש דחייה או הקפאה של הלימודים. לאחר אי אילו בירורים או אפילו ועדות, יכול להיות שההחלטה של מוסד הלימודים כן תלך לטובתו של הסטודנט.

בחינת רמת התפקוד

עוד שיקול שצריך להכניס לתמונה הוא עד כמה מצבו של הסטודנט, שהביא מלכתחילה לצורך או לחובה לאשפז אותו, משפיע על התפקוד שלו בלימודים. במצב זה ייתכן מאד שמוסד הלימודים עצמו יפעיל שיקולים מובנים מבחינתו, של בחינת ההשפעה האפשרית של הסטודנט על אחרים, או על חוויית הלימודים כמכלול. כאן ייתכן מצב בו הסטודנט יידרש לספק חוות דעת מקצועיות שמעידות על כך שהשהות שלו במוסד לא אמורה לפגוע בגורם אחר בשום דרך. לא ידוע לנו על יותר מדי מקרים בהם מוסדות הלימודים אכן העלו את הטיעון הזה, אבל ברמה תיאורטית נראה שזה בהחלט אפשרי.

גם הסטודנט עצמו ומשפחתו צריכים להפעיל שיקולים משלהם, ולראות האם הסיבות שהביאו לאשפוז הפסיכיאטרי הופכות את המשך הלימודים לכדאי: כי הרי הלימודים הם עמוסים, מלחיצים ולכן עלולים להחמיר את המצב. יש מקרים בהם מוחלט לצאת לפסק זמן קצר מהלימודים, עד שהבעיות הפסיכיאטריות של התלמיד ייפחתו או ייפסקו לחלוטין. הכל עניין של חומרת המחלה, וההחלטה שמקבלים הסטודנט ומשפחתו ביחס אליה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>