דיכאון במהלך הלימודים, אפשר לצאת מזה

זהו אחד ה”אויבים” הגדולים שעלול להפריע לאינספור סטודנטים – ולא, אנחנו לא מתכוונים כאן לחומר דיכאון במהלך הלימודים הלימודים, למטרות המרובות או למרצה בעייתי (גם אם ברור שהם לא תורמים). ​המציאות מראה שסטודנטים רבים בישראל סובלים מדיכאון, ברמה זו או אחרת, בשלב מסוים של הלימודים שלהם. דיכאון זה עלול לפגוע בקשרים החברתיים, במוטיבציה של הסטודנט וכמובן שגם בהישגים שלו על ספסל הלימודים.

כתוצאה מכל אלה, חשוב לדעת מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם הדיכאון. החדשות הטובות הן שמדובר כאן על לא מעט דרכי פיתרון.

מהן הסיבות הנפוצות לדיכאון?

הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שדיכאון עלול להתפרץ במהלך הלימודים עקב לא מעט סיבות, חלקן “טבעיות” לחלוטין. זוהי תקופה עמוסה ומלחיצה מאד עבור כל סטודנט, בטח בתארים הקשים והמורכבים יותר. לא כולם יודעים איך להתמודד עם הלחצים האלה, ואחד המחוזות שהם פונים אליהם הוא מחוז הדיכאון. סטודנטים רבים מביאים איתם ללימודים “מטענים” נוספים, דוגמת בעיות בבית או עם החברה. קיסם נוסף שאפשר להכניס למדורה הוא הקיסם הפיננסי, כשלרשימת הקשיים יש להוסיף עלויות גבוהות של הלימודים, קושי לעבוד והוצאות שוטפות אחרות.

דיכאון עלול להתפתח גם כתוצאה מחוסר הצלחה בלימודים, כשגם במקרה הזה למרבה הצער קשה למצוא סטודנטים שהם חסינים לחלוטין. זה אף פעם לא משמח הרי להיכשל או לקבל ציון נמוך במבחן שלומדים אליו ימים שלמים או אפילו שבועות. הסטודנט עלול להרגיש שהוא לא מתאים ללימודים, או אפילו “טיפש”, מה שמלווה בדימוי עצמי נמוך ובהרגשת נחיתות ביחס לזולת. מכאן הדרך ועד לדיכאון היא לא ממש ארוכה, למרבה הצער.

כיצד ניתן להתמודד עם הדיכאון?

רשימת הפתרונות האפשריים לדיכאון רחבה, כאשר כדי להחליט מה עושים אפשר להתחשב בחומרת הדיכאון וגם בסיבות המביאות לו. הדבר הראשון שניתן לעשות, בעיקר במקרים פשוטים יחסית, הוא לתכנן טוב יותר את סדר היום, שעות הלמידה וגם שעות השינה. כל אלה עשויים להקל מאד על הסטודנטים, לשפר את מצבו בלימודים ועקב כך גם את התחושה האישית שלו. מצרך מרכזי נוסף בדרך להקטנת הסיכויים לדיכאון הוא פרופורציה: חשוב לזכור שמבחנים וקורסים הם ממש לא סוף העולם, גם במצב של אי הצלחה.

מומלץ לא לשקוע אך ורק בעולם הלימודים, מאתגרים ככל שיהיו, אלא להקפיד על מספר פעילויות פנאי או התאווררות: ספורט, יציאות עם חברים, התנדבות בקהילה וכן הלאה. פעילויות אלה ואחרות יכולות לספק את היציאה משגרת הלימודים, תנאי מרכזי בדרך לשמירה על “שפיות”.

במקרים מורכבים יותר רצוי לחשוב ברצינות על קבלת סיוע של פסיכולוג, פסיכיאטר או רופא – ניתן להגיע לאנשי מקצוע אלה באופן פרטי, דרך מוסד הלימודים או הביטוחים של קופות החולים. רשימת הדרכים הישירות לפתרון הבעיה כוללת שיטות אלטרנטיביות להרגעה (מדיטציה, יוגה, תרגולי נשימות ועוד), ייעוץ פסיכולוגי שמנסה ללמוד מהן הסיבות לבעיה ולפתור אותן או טיפול תרופתי: בעיקר כדורים נוגדי דיכאון על סוגיהם השונים. צריך לקחת בחשבון שהטיפולים המורכבים עלולים לכלול בתוכם תופעות לוואי מסוימות, שעלולות להשפיע על הלימודים. יש לעשות זאת אך ורק בעזרת בעל מקצוע, וגם להקפיד להיפגש איתו מפעם לפעם לבדיקות ולאבחונים של המצב.

אם אתם סובלים ממצב רוח ירוד, שמשפיע על התפקוד שלכם, מומלץ שלא להמתין שהוא יעבור מעצמו: לפעמים זה קורה, אבל ממש לא תמיד. אל תתביישו במצב שלכם, כי לפניכם סבלו ממנו הרבה מאד סטודנטים אחרים. כשמטפלים בבעיה בשלבים הראשונים שלה, המאבק עשוי להיות מעט פשוט יותר. כמו כל דבר אחר בחיים הסטודנטיים.

הכתבה באדיבות אתר ifeel.co.il

ראו גם:

ראו גם:

פגיעה בגוף בכותלי האוניברסיטה או המכללה – מה מגיע לכם וכדאי שתדרשו?

המדריך השלם למתעניינים בלימודי רפואה אלטרנטיבית – כל המידע במקום אחד

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *