אשפוז פסיכיאטרי נעשה בעקבות מחלה או הפרעה, שפוגעות ביכולת התפקוד של האדם ולעיתים מביאות לכך שהוא לא יכול לשהות בסביבה ה”טבעית” שלו. ניתן למצוא צורות שונות של אשפוזים פסיכיאטריים, כאשר יש שתי חלוקות עיקריות: הראשונה היא בין אשפוז יום לאשפוז מלא, והשנייה – בין אשפוז מרצון לאשפוז כפוי.
האשפוז כן קובע
עוד לפני שמתייחסים למדיניות של מוסדות הלימודים ביחס לשאלת האשפוז הפסיכיאטרי, חשוב לשים לב שמדובר בתחום רחב. ניתן להתאשפז כיום בישראל לתקופות זמן שאינן קבועות, כאמור, אבל גם במסגרות שונות. ברור שדינו של אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי יהיה שונה במהות שלו מאשפוז במרכז קהילתי. על אותו עיקרון יש אבחנה בין אשפוז מלא (במקרים חמורים יחסית) לבין אשפוז יום בלבד, או אפילו שחרור מלא מהמוסד המאשפז בתלות של פגישות חד או דו שבועיות לצרכי מעקב.
יש מקרים בהם לא צפויה פגיעה בלימודים, ולעומתם אחרים בהם עצם המשך הלימודים מוטל בספק – לפחות עד שהבעיות שהביאו מראש לאשפוז הפסיכיאטרי ייפתרו להן.
שאלת השאלות: האם מוסד הלימודים מתחשב?
אם האשפוז הנקודתי נעשה בתקופת מבחנים, חלק מהמוסדות מעמידים עבור הסטודנטים את האפשרות לבקש מבחן במועד מיוחד. יכול מאד להיות שהבקשה תאושר בסופו של יום.
בחינת רמת התפקוד
עוד שיקול שצריך להכניס לתמונה הוא עד כמה מצבו של הסטודנט, שהביא מלכתחילה לצורך או לחובה לאשפז אותו, משפיע על התפקוד שלו בלימודים. במצב זה ייתכן מאד שמוסד הלימודים עצמו יפעיל שיקולים מובנים מבחינתו, של בחינת ההשפעה האפשרית של הסטודנט על אחרים, או על חוויית הלימודים כמכלול. כאן ייתכן מצב בו הסטודנט יידרש לספק חוות דעת מקצועיות שמעידות על כך שהשהות שלו במוסד לא אמורה לפגוע בגורם אחר בשום דרך. לא ידוע לנו על יותר מדי מקרים בהם מוסדות הלימודים אכן העלו את הטיעון הזה, אבל ברמה תיאורטית נראה שזה בהחלט אפשרי.
אולי יעניין אותך לקרוא גם: דיכאון במהלך הלימודים – כך תצליחו לצלוח את השנה ולהעביר את הדיכאון