ידועים בציבור – חלופה אלטרנטיבית לנישואין

הסיפור על תיבת נוח, בו נהרו בעלי החיים כזוגות, זכתה להכרה משמעותית בקרב החברה היהודית והידקה את הקשר בין יחסים חיצוניים, לבין בני זוג החיים יחדיו ומעוניינים להיות תחת קורת גג משותפת. הזמן חלף, ובכל זאת המבול עדיין נמשך והצורך להגנה משותפת עודו קיים.

ידוע בציבור, מה זה ומאין זה בא?

בני זוג הנמצאים יחד פרק זמן סביר שבמהלכו נבנתה מערכת יחסים נחושה, מרגישים כי הגיעה העת לקחת את זה צעד אחד קדימה ברצון להתמסד ולהקים משפחה, דבר הנעשה לרוב דרך ברית הנישואין.

קיימים שני סוגי נישואין עיקריים, כאלה הכפופים לכתובה בבתי הדין הדתיים, הסוג השני מקבל תוקף אזרחי, אשר מהותו היא לאפשר חיים משותפים לבני זוג שאין ברצונם או ביכולתם להינשא, בכפוף לממסד הדתי-הלכתי, בשל הגבלות אותן הוא מציב, כגון: זוגות חד מיניים, לאום שונה, ייחוס משפחתי מתנגש ומקרים נוספים אחרים בהם החיתון פסול, ולא מותר כדת משה וישראל. במדינתנו אין אפשרות לנישואין אזרחיים מטעמים אידיאולוגים שונים, על אף שנושא זה עולה רבות בשיח הציבורי וזוכה לסנקציות חברתיות כאלה או אחרות.

החלופה הרשמית היא הכרזה על ידועים בציבור, כלומר, בני זוג החיים יחדיו ומצהירים על כוונתם לחיות בשיתוף, מקבלים תוקף רשמי ליחסיהם בהסכם נישואין שאינו הלכתי. מעמד זה מקנה חובות וזכויות ומשנה את התייחסות המוסד לביטוח הלאומי כלפיהם, בהצגת המסמכים הרלבנטיים לעניין ובהתאם לשיקול דעתו.

מי נכלל בהגדרה?

ההכרה נעשית על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, על מנת שזה יקרה, חלה על הזוג החובה להוכיח את כנות הקשר, באמצעות ניהול נכסים משותף, מגורים ממושכים יחדיו, וכל דבר נוסף היכול להעיד על יחסים קרובים ואינטימיים, תנאים אלו הכרחיים לקבלת המעמד.

ההתייחסות המשפטית:

נישואים דתיים עומדים בפני מרוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבית משפט העוסק במשפחה. הכתובה מהווה תוקף דתי ומכילה באופן גורף על כל בעל ואישה את התנאים, הזכויות וההשלכות במקרה של הפרה. התפישה המשפטית לידועים בציבור היא כדין זוג נשוי, בשל הרצון לנהוג בשוויון.

הרעיון המשפחתי לחיות יחדיו, זהה בשני המקרים, ובכל זאת אין תקנון חוקתי קבוע המעוגן בבתי המשפט, כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות ולהסכם הכתוב בין השניים. יש לציין כי הסכמים יכולים להיעשות בשני המקרים, לעיתים כגיבוי ואף תחליף לכתובה במידת הצורך, אך התערבותן של רשויות הדת ממשיכות לעמוד בעינן, שלא כמו בהסכמים וולונטריים שאינם תלויים בממסד הדתי, דהיינו, זוג הידוע בציבור המביא את טענותיו לבית הדין למשפחה.

כאלטרנטיבה לשתי אפשרויות אלו קיימת אפשרות להתחתן בחו”ל בטקס אזרחי.

זכויותיהם של ידועים בציבור:

הביטוח הלאומי מגדיר בחוק סעיף 1 את החפיפה השווה “אשתו- לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו”, על כן ההתנהלות הבירוקרטית והזכאויות מהמוסד אל ידועים בציבור, מתבצעות כמו זוג הרשום נשוי. במקרה של פטירת אחד מהם, ישנה זכות שמורה על נכסי העיזבון בהתאם לדיני הירושה, כך גם חלוקת נכסים אחרים במהלך חיי השותפות יחד.

במקרה שבו יש ילדים, האב ידאג לכספי מזונות מתוקף היות האם חד הורית, בכדי להבטיח כי תוכל לדאוג לצרכיהם הבסיסים של ילידיה. כלומר, ישנן זכויות יסוד וניסיון לתת הכרה ממשית, אך קיימת עדיפות לכוונות מוצהרות בכתב, בשל הדינאמיקה המותנית בטיב המעמד ובגלל הבעייתיות בהגדרה. הצדדים מנסחים הסכם ובו מובאים נושאי חלוקת משק הבית, חלוקת ההוצאות, תפקידי ההורות החלים על כל אחד מהם, ואף ניהול רכוש (הסכמי ממון) היכולים להוות תקדים משפטי ולהגן בזמן אמת.

לסיכום:

הרצון של שני אנשים לחיות ביחד ולהקים משפחה, נתקל לעיתים במכשולים אישיים או דתיים שלא מאפשרים לגיטימציה כאשר פתרון אפשרי הוא חתונה אזרחית. ישנן דעות בעד ונגד המשפיעות על תדמית המעמד ובכל זאת מדובר בפתרון נסיבתי המחלחל לתודעת הציבור ומאפשר קיום ממסדי במדינת ישראל,וזאת למרות היצירתיות הנדרשת לעיתים ממערכת החוק עקב סעיפים שאינם קבועים.